דיקור – אקופנטורה


הדיקור משפיע על המערכות הפיזיולוגיות השונות בגוף האדם ומווסת את הקשרים בינהן.  בשל כך, הוא יעיל בפתרון מגוון רחב של בעיות ומצבים, כגון כאבים, בעיות הורמונליות, בעיות במערכת החיסונית ובמערכת הנשימה, ועוד. 

כיצד מתבצע הטיפול בדיקור סיני?

בשלב ראשון מבררים אם הטיפול אכן מתאים למטופל ויתן מענה לתלונתו. אם כן, נערך אבחון מפורט הכולל תשאול, בדיקת דופק, אבחנת לשון ,מגע בנקודות דיקור והתרשמות כללית מהמטופל. על סמך כל אלה, בוחרים את נקודות הדיקור המותאמות אישית למטופל. 

הדיקור הוא אומנות, והאפקטיביות של הטיפול תלויה ביכולתו של המטפל לאבחן נכון, לבחור את הטיפול המתאים ביותר למטופל, ולדייק באופן הדיקור. לכן, לפני שבוחרים לקבל טיפול בדיקור, חשוב לברר מה הניסיון וההכשרה המקצועית שקיבל המטפל.

דיקור סיני

דיקור סיני מתבצע באמצעות מחטים סטריליות וחד פעמיות, בעלות קוטר מזערי. המחטים העדינות המשמשות לדיקור כמעט ואינן מורגשות בזמן הדיקור. לעיתים חווה המטו פל תחושה של צביטה קטנה/כאב מקומי, שלרוב נעלם לאחר מספר שניות. אצל אנשים מבוגרים הטיפול נמשך בין 20 ל-45 דקות. אצל תינוקות וילדים הטיפול לא אורך יותר ממספר שניות ו/או דקות בודדות. בעזרת הדיקור הסיני ניתן לטפל במגוון רחב של בעיות, מצבים ומחלות כגון: כאבים כרונים, אי סדירות מחזור, מחלות אוטואימוניות, אלרגיות, בעיות עיכול, ועוד.

כדי לקבל דיקור סיני בירושלים ניתן לפנות למרכז נו-אה.

טיפול בדיקור סיני מתאים לכל הגילאים – כולל תינוקות, נשים בהריון ו/או, לאחר לידה.

ההיסטוריה של התפתחות הדיקור

מקורם של הכתבים הראשונים המתארים את אומנות הדיקור  במאה השנייה עד הרביעית לפנה"ס. חלק מהחוקרים טוענים שהדיקור קיים כ-10,000 שנה, על סמך ממצאים של מחטי אבן מהתקופה הניאולתית. טקסט מהמאה ה-15 הנקרא " התועלת הגדולה מדיקור ומוקסה", מכיל מיפוי ותיאור של 365 הנקודות אשר מקובלות כיום במוסדות הלימוד של הרפואה הסינית. 

במהלך המאה התשע עשרה והעשרים גברה ההשפעה של התרבות המערבית על סין בתחום הרפואה. בשנת 1929 ממשלת סין ניסתה להוציא את הרפואה הסינית מחוץ לחוק, אך נתקלה בהתנגדות והחוק לא מומש במציאות. כאשר עלה השלטון הקומוניסטי, נאסר העיסוק ברפואה סינית ובדיקור בפרט, אך כבר באותה שנה בוטל האיסור מפאת חוסר ברופאים וצורך ברפואה זולה ויעילה שתטפל בהמונים. בתקופת המשטר הקומוניסטי קם הדיקור לתחייה, החלו להשתמש בדיקור בבתי החולים, ואף הוקמו מכוני מחקר ממשלתיים שחקרו את הדיקור.

מקור הדיקור מיוחס לסין אך לאורך השנים החלו במקומות רבים בעולם לעסוק באמנות הריפוי זו. לדוגמא, במאה השישית החלו לטפל בדיקור בקוריאה ויפן, הממשיך להתפתח עד ימינו באינטגרציה עם הרפואה המערבית.

עדות ראשונה לחשיפה של רופא אירופאי לדיקור בעת ששהה ביפן תועדה במאה ה-15. הדיקור הגיע לצרפת בתחילת המאה ה-17, בעקבות מיסיונרים נוצריים שהגיעו לסין ולמדו את אומנות הדיקור. הקליניקה הראשונה באירופה הוקמה בצרפת. הדיקור החל לצבור פופולאריות בארצות הברית ומדינות המערב רק במאה העשרים, לאחר ביקור הנשיא האמריקאי ניקסון בשנת 1972 בסין. במשלחתו של ניקסון היה כתב של ניו-יורק טימס בשם ג'יימס רסטון, אשר עבר בסין ניתוח חירום להוצאת התוספתן, ולאחר מכן טופל בדיקור לשיכוך הכאב.  ג'יימס התרשם עמוקות מיכולתו של הדיקור לשכך כאב, וכאשר חזר לארה"ב פרסם מאמר בעיתון הניו-יורק טיימס, שחשף את הציבור האמריקאי לרפואה הסינית ולסגולותיה.  בשנת 1997 קיבל הדיקור הכרה כרפואה בטוחה ואפקטיבית על ידי המוסד הלאומי לבריאות (NIH) בארה"ב  והוכר כשיטה המטפלת במגוון רחב של בעיות. כיום, בארה"ב וברוב ממדינות מערב אירופה, רפואה סינית ודיקור בפרט נלמדים במוסדות להשכלה גבוהה. בסיום הלימודים נדרשים הבוגרים לעבור מבחני רישוי, ובחלק ממדינות אירופה רק לרופאים מוסמכים ניתן אישור לטפל בדיקור. קיימים כיום מחקרים מדעיים רבים המאששים את יעילות הדיקור, רוב רובם מתבצעים בסין, שם הדיקור משולב ברפואה הציבורית.

אומנות הריפוי בדיקור

בגוף האדם קיימות כ-365 נקודות מרכזיות הנלמדות במוסדות הלימוד, אך בפועל ישנן בשימוש עוד מאות נקודות נוספות, שהתגלו ע"י רופאים שונים לאורך היסטוריה, וממשיכות להתגלות בימינו. על סמך ניסיון קליני מתמשך התגלה כי כל נקודת דיקור מטפלת בבעיות ובפתולוגיות שונות. הדיקור היא אומנות, והאפקטיביות של הטיפול תלויה ביכולתו של המטפל לאבחן נכון, לבחור את שילוב הנקודות המתאים למטופל, לדייק באיתור הנקודה, ולדקור את הנקודה בעומק ובזווית נכונה. כאשר בוחרים לקבל טיפול בדיקור, חשוב לבדוק תחילה מה הניסיון וההכשרה המקצועית של המטפל. 

הדיקור (כמו גם שיטות אחרות ברפואה הסינית) משפיע ומווסת את הקשרים בין המערכת הפיזיולוגיות השונות בגוף האדם. הבנה זו הובילה לדעה הרווחת כיום בקרב העוסקים ברפואה סינית ומערבית, כי דיקור משפיע על רקמת החיבור הנקראת  פאשיה (Facia). זוהי רקמה העוטפת את האיברים הפנימיים, השרירים, כלי הדם והעצבים. מחקרים בנושא הראו שרוב נקודות הדיקור נמצאות באזורים שבהם רקמת החיבור עבה יותר. בדיקור עושים מניפולציה בנקודה מסוימת הגורמת למתיחה של סיבי רקמת החיבור, וזו בתורה גורמת למפל של תגובות כימיות העשויות להגיע עד רמת ה-DNA בתאי הגוף. בנוסף, ישנו גירוי עצבי המגיע לעמוד השדרה ומשם למוח. גירוי זה מפעיל את מערכת העצבים המרכזית, המשחררת בתגובה אנדורפינים (מוליך עצבי המשכך כאב ומשפר את מצב הרוח).